שבע תובנות חשובות על נחיצות היוד בתזונה לבריאות ותפקוד המוח
ד"ר יניב עובדיה, תזונאי-דיאטן קליני מוסמך 1,2
יוד הוא מינרל חיוני בתזונה היומיומית
על מה אנחנו חושבים כשאנחנו שומעים על "יוד"? כנראה שעל חיטוי פצעים, נכון? אז בטח שרבים מאיתנו שמענו עליו, אבל מה שלא כולם יודעים הוא יוד הינו אחד המינרלים החשובים ביותר לגוף האדם: בריאותנו תלויה בו ואנו זקוקים לו בתזונה שלנו. למרות כל זאת, נראה שבשנים האחרונות אנחנו מקבלים פחות ופחות יוד.
יוד קריטי לתפקוד המוח בכל שלבי החיים
מחסור ביוד הוא הגורם העיקרי (שניתן למניעה) לפגיעה בתפקוד המוחי. יוד חיוני להתפתחות המוח ותפקודו התקין בכל שלבי החיים. צריכת היוד חשובה כל כך עד שמחקרים עדכניים מצביעים על קשר בין התפתחות מוח העוּבּר ומצב צריכת היוד בתזונת האם ההרה. מחקרים חשובים מהעשור החולף הראו שלילדים שנולדו לאמהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההיריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, במוטוריקה עדינה ובתפישה מרחבית. בנוסף, ילדים ומבוגרים שאינם צורכים מספיק יוד עלולים לחוות ירידה של 10-15 נקודות IQ. ניתן למנוע זאת בקלות יחסית – לצרוך מספיק יוד בכל גיל.
יוד חיוני לבלוטת התריס ולאיזון המשקל
יוד חיוני גם לתפקוד בלוטת התריס המסייעת לתפקוד תקין של כל תא, רקמה או איבר בגוף. לכן, לצריכת היוד השפעה גם על מצב הרוח, בריאות השיער, לחץ הדם, איזון המשקל, חום הגוף ומצב הלב. כאשר צורכים פחות יוד, תפקוד בלוטת התריס עלול להפגע. לפי מחקר עדכני, שיפור משק היוד בגוף עשוי לסייע בהתמודדות עם השמנה ויתר שומנים בדם. לפי עדויות אחרות סביר גם להניח שמשק יוד תקין בגוף מסייע להפיק את המירב מפעילות גופנית. ולאנשים הצורכים מעט מדי יוד סיכוי נמוך יותר להפיק את המירב מהתועלות של פעילות גופנית. בנוסף, לנשים בגיל הפוריות המקפידות לצרוך מספיק יוד לפני, בהלך ולאחר ההיריון, סיכוי נמוך יותר לפתח מחלות של בלוטת התריס.
מחסור יוד – בעיה עולמית
מחסור ביוד הינו בעיית בריאות ציבור עולמית. נתונים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי וארגון היוד העולמי מלמדים שכנראה שעד כשליש מתושבי כדור הארץ חשופים למחסור ביוד. בעבר, צריכה מועטה מדי של יוד היתה נפוצה במדינות העולם השלישי או במקומות באיזורים המרוחקים ממקור ים מליח. כיום המצב שונה בתכלית: התגלה שגם במדינות מפותחות או כאלה הנושקות לים הבעיה קיימת. נכון להיום קיים מחסור ביוד במדינות רבות, כולל במדינות מפותחות כמו איטליה, פינלנד וישראל.
מחסור ביוד – בעיה ישראלית
מסתבר שהעובדה שבארץ קיימת מערכת בריאות מפותחת והיא נושקת לים התיכון, אינה מהווה ערובה להבטחת צריכת יוד בציבור הישראלי. סקר ארצי שבוצע לראשונה בשנת 2016 בהשתתפות משרד הבריאות, גילה כי קיים בארץ מחסור ביוד. בכשני שליש מדגימות השתן של הילדים נמצאו ערכים נמוכים מהסף התחתון המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. מצב חמור יותר נמצא בקרב הנשים ההרות – כמעט תשע מכל עשר דגימות הצביעה על מחסור ביוד!
איך הגענו למצב הזה?
ישראל הינה מעצמת התפלת מים בקנה מידה עולמי ונכון להיום אחוז ניכר ממי הצריכה וההשקיה הינם מותפלים. תהליך ההתפלה הנהוג בארץ מקטין את החשיפה ליוד. בני אדם, בקר, צאן, עופות וצמחים השותים או מושקים במים מותפלים מקבלים פחות יוד. אנו ניזונים מבשר, חלב, ביצים וצמחים שהושקו במים מותפלים ולכן סביר להניח שאנו חשופים לפחות יוד מאשר בּעבר. במקביל, ייתכן שחלה הפחתה בשימוש בחומרי וריכוזי היוד לצורך חיטוי בתעשיית החלב, מה שכנראה הוביל לתכולת יוד נמוכה יותר במוצרי החלב. בנוסף, סיכוי גבוה שבארץ אוכלים פחות ופחות מוצרי חלב ממקור חי, עקב עלייה מסתמנת בשיעור האנשים הדוגלים בטבעונוּת או בצמחונוּת. התוצאה הסבירה של המגמות האלו היא צריכת יוד נמוכה מהמזון.
איך אפשר להעשיר את התזונה ביוד?*
הגוף שלנו אינו יודע לייצר יוד בעצמו, ולכן אנו תלויים ביוד מהתזונה. יוד נמצא בעיקר במוצרי חלב ניגר ממקור חי, מיני דגים, ביצים, אצות ים ומלח מועשר ביוד. קיימת שונות נרחבת בין מקורות היוד השונים בתזונה וגם בין מקורות אותו מוצר מזון. דרך יעילה לרוצים למנוע חוסר יוד הינה פשוט להחליף את המלח השולחני הרגיל במלח מועשר ביוד (מבלי להפריז בכמויות המלח).
הקלטת הרצאה אינטרנטית עם ד"ר יניב עובדיה בנושא: הקשר בין צריכת יוד להתמודדות עם עודף משקל ושומנים בדם – קישור