קיימות

משאיבה מין הים ועד להתגבשות המלח

שלב זה מהווה אבן דרך ראשונה בייצור המלח. השלב מאופיין בניהול, שליטה ובקרה מוקפדים של זרימת המים במערכת בריכות האידוי. מי ים, חומר גלם הבלעדי בתהליך הייצור, נשאבים ומועברים לבריכות האידוי "העליונות", מהן המים זורמים בשיפוע טבעי, תוך ניטור מדויק של ריכוז המלח בתמיסה, דרך סדרה של בריכות האידוי ועד לבריכות הגיבוש. בתהליך זה מלח הארץ דואגת ל:

1. צמצום ההשפעה הסביבתית:

"מלח הארץ" רואה חשיבות רבה בניהול השפעותיה על הסביבה. החברה מקדמת ניהול היבטי סביבה בתהליכי ייצור ועיבוד המלח ושיווק המוצרים, בדגש על ניהול מקיים של משאב המים בתהליך השאיבה, התייעלות ושימור אנרגיה, צמצום צריכת המים, צמצום פחת, מחזור חומרי גלם ושימור המגוון הביולוגי באזורים בהם היא פועלת. החברה פועלת למדידה ולבקרה של צריכת חומרים ומשאבים מהותיים בפעילותה. זאת, מתוך ראייה של חסכון, התייעלות וצמצום הצריכה, כמו גם מחזור וטיפול אחראי בתוצרי פעילותה.

2. שמירה על מגוון ביולוגי בדגש על אוכלוסיית עופות המים והדגה:

"מלח הארץ" מכירה בערך המגוון הביולוגי העשיר והייחודי המתקיים באזורי פעילותה, ומקפידה על פעילות המתבססת על שמירתו. זאת, תוך קידום דיאלוג ענייני ויצירת ערך משותף עם מחזיקי העניין הרלוונטיים, כגון: החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ומרכז הצפרות בעיר אילת.

3. הרחבת מעגלי ההשפעה על ארגוני החברה האזרחית:

כחלק מהמאמץ המושקע בשמירה על המגוון הביולוגי הייחודי לבריכות המלח, החברה פועלת יחד עם החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ומומחים מובילים לשימור ושיפור של אוכלוסיות הציפורים באזורי הפעילות בעתלית ובאילת.

מאיסוף המלח בבריכות ועד לתוצרת ארוזה

שלב עיבוד המלח הינו אבן דרך שנייה בשרשרת הערך הכוללת. המלח נאסף מבריכות הגיבוש ועובר תהליכי שטיפה, ייבוש וניפוי, שנועדו להבטיח את איכותו המיטבית לפי קווי מוצרים. חלק מהמלח מקבל תוספי העשרה, כגון: יוד, אשלג ותוספים טבעיים נוספים. זאת, כדי להקנות לו תכונות בריאותיות פונקציונאליות בהתאם להעדפות של הצרכנים המגוונים. לאחר בקרת איכות, המלח נארז ומאוחסן לקראת השילוח ליעדיו השונים. בשלב זה מקפידה מלח הארץ על:

1. שמירה על סביבת העסקה נאותה:

"מלח הארץ" רואה ערך מרכזי בניהול המשאב האנושי ובקידום סביבת העסקה שוויונית, משפחתית, מכבדת, מתגמלת וכזו התורמת להתפתחות אישית ועסקית. החברה פועלת לבטיחות ורווחת עובדיה ומקדמת יציבות תעסוקתית תוך הכשרה, פיתוח ודיאלוג עם כל עובד מרגע קליטתו ועד לפרישה. החברה מכבדת את זכויות האדם ואת צרכי העובדים, ולכן מקדמת את כלל הבאים בשעריה באופן שוויוני ללא התייחסות למוצא, מגזר, מגדר או רקע. אין בחברה העסקה כפויה או העסקת ילדים בניגוד לחוק.

2. ביטחון ובטיחות בתעסוקה:

"מלח הארץ" רואה חשיבות עליונה בהכלת כללי בטיחות ובהטמעת תרבות בטיחות תעסוקתית בסביבת הייצור וההעסקה. בהתאם לזאת פועלת החברה לאור עקרונות תקן הבטיחות 18001OSHAS. במסגרת זאת, מתבצעים סקרים תקופתיים של סביבת העבודה לווידוא עמידה בדרישות החוק ולזיהוי כלל גורמי הסיכון בהיבטים הבטיחותיים והבריאותיים של העובדים.

3. הבטחת איכות ובטיחות מוצר:

"מלח הארץ" רואה ערך מרכזי באיכות המוצרים והשירותים המסופקים על ידה למגוון לקוחותיה. כמו כן, החברה מייחסת חשיבות למקצועיות העובד ולצורך בהכשרה מתאימה בכל עמדות העבודה. זאת, על מנת לאפשר ייצור של מוצרים איכותיים, ומענה מיטבי לצורכי הלקוחות. הנהלת החברה שמה דגש מיוחד על פיתוח, יישום ושיפור האפקטיביות של מערכות ניהול האיכות. זאת, כדי להגביר את שביעות רצון הלקוחות, על ידי עמידה בציפיותיהם ובדרישותיהם.

פיתוח תרבות מלח ושינוי תמהיל הצריכה

שלב זה הינו שיאה של שרשרת הערך של המלח. במהלך שלב זה לקוחות וצרכני המוצר פוגשים לראשונה בחברת מלח הארץ בדמות המוצרים המשווקים:

1. ניהול שרשרת האספקה:

"מלח הארץ" רוכשת טובין ושירותים על מנת לקיים פעילות עסקית רציפה ואיכותית. באתרי פעילות החברה פועלים מנהלי רכש האחראים לניהול המעקב וההתקשרות עם ספקי החברה. כחלק ממערכת ניהול האיכות בחברה, תהליך הבחירה וההתקשרות עם ספקים וקבלני משנה נעשה בהתאם לנוהלי רכש רלוונטיים. בחירת הספקים נעשית בתהליך מובנה וסדור וההתקשרות עם הספקים הינה בהתאם לכללים שקבעה החברה הכוללים קבלת רישיונות והיתרים רלוונטיים, המלצות מלקוחות אחרים, מידע כללי על פעילותו ומצבו של הספק, בדיקת איתנות פיננסית והצהרות בטיחות רלוונטיות. ההתקשרות נעשית לאחר הגדרת הדרישה המקצועית, השירות או המוצר המבוקשים, פניה לספקים פוטנציאליים וניהול מו"מ אחיד ללא משוא פנים מול הספקים הנבחרים. בחירת הספק וההתקשרות עימו נעשים על רקע שיקולי איכות, עלות, רקע קודם ועמידה בלוחות הזמנים.

2. קידום צריכה מאוזנת ונכונה של מלח:

"מלח הארץ" מקדמת צריכה מאוזנת ונכונה של מלח בהתאם למגמות תזונה עולמיות, למחקרים בנושא ולרפורמה שמקדם משרד הבריאות בישראל לסימון מוצרי מזון.

3. חדשנות במוצרים:

"מלח הארץ" פועלת לשינוי תמהיל הצריכה ויצירת תרבות של מלח באמצעות פיתוח ושיווק מוצרים חדשניים ואיכותיים המתאימים ללקוחות עם מגוון צרכים.

4. שירות ושיווק אחראי:

"מלח הארץ" שואפת ליצירת מענה כולל ורלוונטי ללקוחותיה, תוך השאת ערך מוסף גבוה. החברה מקפידה על שיווק אחראי של מוצריה ובתוך זה מתן מידע תורם ורלוונטי לצרכנים והקשבה לצורכי הלקוחות השונים באמצעות דיאלוג וניהול מערך פניות לקוחות.

5. שמירה על יחסי שכנות טובה – עם הקהילה והאוכלוסייה המקומית הסמוכה למפעלים:

"מלח הארץ" מכירה בחשיבות טיפוח היחסים עם הקהילה המקומית ועם האוכלוסייה המתגוררת בסמיכות למפעלים, לשם שמירה על יחסי שכנות טובה החיוניים להמשכיותה העסקית. הדבר בא לידי ביטוי בתהליכי התכנון והבנייה של המפעלים ובהשקעה של החברה בקהילה, בה היא רואה זכות וחובה כאחד.

בריכות המלח של מלח הארץ חיוניות לקיום מגוון עשיר של עופות מים, מלח הארץ מקיימת פעילות שמגינה על עופות המים ומאפשרת להם לשגשג.

בריכות המלח, בעתלית ובאילת, הן אתרי טבע וצפרות חשובים ומרשימים. הבריכות חיוניות עבור מגוון יוצא דופן של עופות נודדים ועופות קבע, ובעיקר עופות המקננים בהן ומשמשות בית גידול למגוון עופות מים כמו שחפיות, חופמאים, פלמינגו ועוד. בריכות המלח הן מקום הקינון העיקרי, ולעתים הבלעדי בישראל, שבו מצליחים עופות אלה להתרבות.

בריכות המלח הן בריכות של חברת מלח הארץ, שנכרו לשם ייצור מלח למאכל. מלח הארץ דוגלת הלכה למעשה במושג קיימות, ופועלת לשמירה על האיזון בין צורכי התעשייה וייצור המלח ובין הצרכים של מגוון עופות המים השוהים בבריכות המלח לאורך כל השנה. חברת מלח הארץ פועלת למען שמירה על ביטחון ושגשוג עופות המים בבריכות המלח, למען הטבע ולמען האדם.

אזור הבריכות בעתלית הוא כמעין שמורת טבע, אי ירוק המארח מינים רבים של עופות מים, שאימצו את הבריכות כמקום קבע לקינון ורבייה. גם תהליך הפקת המלח בבריכות מבוסס על אנרגיית שמש ורוח, וכך שומרת מלח הארץ על הסביבה, משתמשת בעושר המינרלים הטבעיים של הים ומייצרת מלח ישראלי איכותי המבוקש ברחבי העולם.

בניית אי לשחפיות בלב בריכות המלח בעתלית טרקטורים ומשאיות בפעולה. (תמונה: יוסי אשבול)

פונדק דרכים לציפורים נודדות

המבנה של בריכות המלח מאפשר יצירת מערכת אקולוגית ייחודית. מי ים מוזרמים לעבר בריכות רדודות שבהן מתאדים המים, ועוברים מבריכה לבריכה דרך מערכת סכרים. בתהליך זה נוצרו בריכות עם ריכוזי מלח שונים, המאפשרות קיומה של מערכת אקולוגית עם שרשרת מזון ייחודית. בריכות בעלות אחוזי מליחות מתאימים הן בית גידול נוח לפלנקטון לסוגיו, הנמצא בבסיס שרשרת המזון.

אצות וחסרי חוליות זעירים כגון סרטני ארטמיה מתפתחים בהמוניהם בחלק מבריכות המלח, ומשמשים מזון בעבור להקות פלמינגו, ברווזי בר ודגים. בבריכות המלח חי דג המכונה נאוית המלחות. נחיליו, המצטופפים לעתים במים הרדודים, הם טרף קל לכל העופות אוכלי הדגים כמו שחפיות, לבניות, שחפים ועוד.

פתוח כל עונות השנה

אוכלוסיית העופות בבריכות המלח משתנה בהתאם לעונות השנה. השינוי נראה היטב הן בכמות והן במגוון המינים. בעונות הנדידה, כאשר מינים רבים חולפים בסתיו בדרכם לאפריקה ובאביב בחזרה אל אזורי הקינון באירופה, נצפה ערב רב של מיני חופמאים נודדים, המצטרפים לאוכלוסיית העופות המקומית הקבועה של בריכות המלח. המרחב מתמלא בצלילי שריקות מלודיות של ביצניות נודדות, חופמי צווארון, מיני חופיות ומינים נוספים, כמה מהם נדירים מאוד בישראל, כמו שחייניות צרות מקור, חרמשיות ועוד.

בקבוצות קטנות ובלהקות גדולות מצטופפים חופמאים, חופיות בעלות רגליים קצרות, המסתפקות בחיפוש מזון בשולי המים ובבוץ, ומינים אחרים בעלי רגליים ארוכות כמו ביצניות המלקטות מזון מהמים העמוקים יותר. כל מין מוצא את מקומו בהתאם לאורך רגליו ולאורך וצורת המקור. בעונת הנדידה מגיעים סוגים נוספים כמו מירומיות, שחפים צרי מקור והמוני נחליאלים צהובים. גם פיפיונים נראים משוטטים בין סוללות העפר ומדלגים בין גושי המלח בעקבות זבובים וחרקים מעופפים.

קצרה היריעה מלמנות את כל המינים שבריכות המלח משמשות להם מלון דרכים חשוב. רבים מהנודדים ימשיכו בדרכם לאחר שנחו והצטיידו בעתודות אנרגיה להמשך המסע, מתוך תפריט המזון שבריכות המלח מציעות.

מושבת הקינון של השחפיות: יחד בשכנות טובה, שחפיות ים עם שחפיות גמדיות אימצו את האי שנבנה עבורן והן מקננות בגומת קרקע. (תמונה: יוסי אשבול)

פלמינגו לעת חורף

בחורף אפשר להתרשם מתצפית במינים המקומיים והחורפיים, ובראשם הגדולים והבולטים ביותר, הלוא הם עופות הפלמינגו. בבריכות המלח בעתלית אפשר לפגוש עשרות פלמינגו, ולעתים יותר ממאה פרטים, ובאילת מספרם מגיע למאות. באוגוסט 2017 מספרם הגיע לכמעט אלפיים פריטים.

מקור השם פלמינגו הוא בשפה הפורטוגזית ופירושו להבה יוקדת. ואכן, כשהפלמינגו פורשים את כנפיהם במעוף נחשפות נוצות הכנף הגדולות הלוהטות בצבעי ורוד ואדום עז. הצבע הוורוד של נוצות הפלמינגו מתקבל מפיגמנט המצוי במזון שהוא אוכל, ושאותו הוא מסנן במקורו, כמו למשל סרטני הארטמיה. בשנים האחרונות רבים מהפלמינגו באילת נשארים כל השנה, אם כי הם אינם מקננים שם.

הודות למזון העשיר בהן והודות לסביבת הבריכות המוגנת, שכה חיונית להישרדותם. בבריכות המלח באילת נותרים גם בקיץ כמה מאות פלמינגו, שאינם מקננים. (תמונה: יוסי אשבול)

עופות נודדים ועופות קבע 

נוסף לפלמינגו המרהיבים, שוהים בבריכות המלח בחורף עופות יציבים הקבועים במקום כל עונות השנה כמו למשל סיקסקים ותמירונים. אליהם מצטרפים מיני חופמאים נודדים אחרים החורפים בארץ, כמו לימוזות, סייפנים, ביצניות וגם שחפי אגמים, שחפים צרי מקור, שחפים ארמנים ועוד.

אוכלוסייה גדולה למדי של תמירונים מונה כשמונים זוגות בבריכות אילת ועוד כארבעים בבריכות עתלית. לעתים מצטרפים למקננים בבריכות עתלית גם זוגות יחידים או בודדים של סיפנים שקינונם אקראי ונדיר בארץ. בשנים מסוימות גם שחפים צהובי רגל מקננים בעתלית וקניהם מוצנעים בסבך הצמחייה באיים בשטח בריכות המלח.

בבריכות המלח באילת מקננת האוכלוסייה היחידה בארץ של חופמי אלכסנדרי. כעשרים זוגות מקננים על הקרקע בשולי המים ועל סוללות העפר שבין הבריכות. זו אוכלוסייה שורדת שנותרה בישראל מתוך עשרות זוגות שקיננו במחצית המאה הקודמת בחופי הים התיכון, סביב כל שפכי הנחלים לים.

ארנריה אדמונית מתרוצצת בחוף, הופכת אבנים בעזרת מקורה המחודד והיתדי, כדי לגלות תחתם סרטנים וחרקים. (תמונה: יוסי אשבול)

איי הקינון של השחפיות

שלהי האביב וחודשי הקיץ, מחודש מרץ עד יולי, הם עת הקינון והדגירה של העופות היציבים והנודדים בבריכות המלח. זו תקופה מכרעת, שבה מתגלה חשיבותן של בריכות המלח כאתר קינון וכסביבת חיים ייחודית בארץ.

בריכות המלח חשובות במיוחד עבור משאבי טבע משמעותיים כמו שחפיות גמדיות, שאוכלוסייתן המקננת נתונה בסכנת הכחדה בישראל. כ-250 זוגות של שחפיות גמדיות, החוזרות כל שנה בנדידתן מאפריקה, מאמצות שנים רבות את בריכות המלח בעתלית כאתר קינון עיקרי וכמעט בלעדי בארץ.

בעבר הרחוק, זוגות בודדים של שחפיות גמדיות קיננו ככל הנראה לאורך החוף. בשנות החמישים התגלו כעשרים זוגות שקיננו על שרטון חול בביצות החולה, אולם מאז הייבוש הן נעלמו משם. בבריכות המלח בעתלית החלו לקנן בין 8 ל-14 זוגות בראשית שנות השבעים של המאה העשרים ומאז צמחה המושבה והגיעה לגודלה הנוכחי.

עם השחפיות הגמדיות מקננות בעתלית כ-550 זוגות של שחפיות ים. גם הן נודדות בסתיו דרומה אל אפריקה ובאביב הן חוזרות לקנן בארץ. ריכוזן בבריכות המלח בעתלית הוא הגדול ביותר בישראל. כ-75 אחוזי מהזוגות המקננים בארץ, מקננים בעתלית. בשיא העונה, מושבת השחפיות המעורבת שוקקת חיים.

עבור מאות שחפיות המגיעות בנדידת האביב בנתה חברת מלח ארץ בלב הבריכות איי קינון. מאות שחפיות ים ושחפיות גמדיות, שעמדו בעבר בסכנת הכחדה, משגשגות ומוגנות כיום בבריכות המלח, וזאת גם הודות להגנה מפני טורפים הניתנת להן באיים המלאכותיים שנבנו עבורן. איי קינון נוספים הוקמו בשנים האחרונות בשטחי מפעל המלח, בעזרת צוות היגוי ששילב צפרים מקומיים ואת אנשי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.

האדם למען הטבע

לבריכות המלח באילת ובעתלית חשיבות רבה, כסביבת חיים חיונית עבור אוכלוסיית השחפיות למיניהן, החופמאים, עופות הפלמינגו וכל הנודדים. חברת מלח הארץ מעודדת מחקרים בשטח ומסייעת להם, יוזמת סיורים לילדי גנים ותלמידי בתי הספר, ומשלבת פעילויות צפרות וטבע עם ארגונים ירוקים כחלק משגרת העבודה השוטפת.

מלח הארץ, בשיתוף החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, מבקשות לשמר את שכיות החמדה של הנוף והטבע בישראל.

יוסי אשבול.

בריכות המלח הן אתרי טבע וצפרות המשמשות בית גידול וקינון לעופות. מבין כל העופות ניתן לזהות את הפלמינגו הגדול – "פלמינגו מצוי" (בישראל).

בריכות המלח הן מעון חורף למאות פלמינגו. בנדידת הסתיו הם מגיעים לישראל מאזורי קינון מרוחקים. ככל הנראה, חלק מהם מגיע משמורה באזור איזמיר שבתורכיה, ואחרים מאגם רומייה שבאיראן.

את הפלמינגו המצוי ניתן למצוא בבריכות המלח בעתלית ובאילת בחורף ובעונות הנדידה, ובתדירות נדירה בעונת הקיץ. בשנים האחרונות רבים מהפלמינגו באילת נשארים כל השנה, אם כי הם אינם מקננים שם. בנוסף, הפלמינגו בישראל נוטה לשוטט גם לגושי בריכות הדגים בחוף הכרמל.

הפלמינגו הצעיר מאופיין בצע לבן אפרפר ובבגרותו נוצותיו מקבלות את הגוון הוורוד המפורסם. בבריכות המלח הם ניזונים בעיקר מארטמיה: סרטנים זעירים המרחפים כענן ורוד במים המלוחים. המקור של הפלמינגו מכופף ובנוי בתוכו בצורת מסננת. צורה זו מאפשרת לו לסנן את המים והבוץ ולהשאיר רק את החומר המזין.

בריכות המלח הן כמו מלון דרכים חשוב בעבור להקות הפלמינגו, הודות למזון העשיר בהן והודות לסביבת הבריכות המוגנת, שכה חיונית להישרדותם. בבריכות המלח באילת נותרים גם בקיץ כמה מאות פלמינגו, שאינם מקננים.

בבריכות המלח בעתלית אפשר למצוא להקות של עשרות פלמינגו, ובאילת מספרם מגיע אף למאות, כאשר באוגוסט 2017 מספרם הגיע לכמעט אלפיים פריטים.

מקור השם פלמינגו הוא בשפה הפורטוגזית ופירושו להבה יוקדת. הפלמינגו גם מזוהה עם עוף החול שבו האמינו המצרים הקדומים. ואכן, כשהפלמינגו פורשים את כנפיהם נחשפות נוצות הכנף הגדולות בצבעי ורוד ואדום עז. הצבע הוורוד של נוצות הפלמינגו מתקבל מפיגמנט המצוי במזון שהוא אוכל, ושאותו הוא מסנן במקורו.

בריכות המלח בעתלית ובאילת, הן אתרי טבע וצפרות חשובים ומרשימים. הבריכות חיוניות עבור מגוון יוצא דופן של עופות נודדים ועופות קבע, ומשמשות בית גידול למגוון עופות מים כמו שחפיות, חופמאים, פלמינגו ועוד.

בריכות המלח הן מקום הקינון העיקרי, ולעתים הבלעדי בישראל, שבו מצליחים עופות אלו להתרבות. בריכות המלח הן בריכות של חברת מלח הארץ, שהוקמו לשם ייצור מלח למאכל.

מלח הארץ דוגלת הלכה למעשה במושג קיימות, ופועלת יחד עם החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, לשמירה על האיזון בין צורכי התעשייה וייצור המלח, ובין הצרכים של מגוון עופות המים השוהים בבריכות המלח לאורך כל השנה.

צפו בתיעוד הפלמינגו בארץ: