עמוד הבית
>
עופות המים

עופות המים

בריכות המלח שלנו מעניקות חיים למגוון עשיר של עופות מים. הבריכות שלנו מפיקות מלח איכותי המתבסס על אנרגיית השמש והרוח‎.

בבריכות שלנו קיימת סביבה אקולוגית ייחודית המושכת אלפי עופות כמו שחפיות, חופמים, פלמינגו ועוד מינים רבים אשר אימצו את הבריכות כמקום קבע לקינון ורבייה.

אנחנו במלח הארץ מבינים זאת, מקפידים לשמור את אזור הבריכות כשמורת טבע ירוקה ומקיימים בשיתוף הארגונים הירוקים ומתנדבים, פעילות הגנה על הצפרות והטבע כחלק משגרת העבודה.

לטובת עופות המים הקמנו מצפורים ואזורי קינון בטוחים ואנו מקיימים מעקב באמצעות טיבוע והצבת מצלמות באזורי הקינון.

הפרויקט השיג עלייה משמעותית באוכלוסיית עופות המים, כולל מינים המצויים בסכנת הכחדה כמו השחפית הגמדית.

תיעוד ממצלמת המעקב

מיקמנו מצלמה בבריכות המלח שלנו, בלב מושבת הקינון, המאפשרת מעקב אחר השחפית הגמדית ושחפית הים, וכן ביצוע תצפיות על התנהגות, ללא הפרעה לקינון. השימוש במצלמה נעשה במסגרת מחקר המתבצע במעבדתו של ד"ר רועי דור, אוניברסיטת תל אביב.‎

מלח הארץ הקצתה כ- 8 דונם בלב בריכות המלח לטובת הקמת אי עבור מושבת קינון מוגנת למאות שחפיות ים ושחפיות גמדיות אשר היו עד כה בסכנת הכחדה. הקמת האי נעשתה בעזרת כלים כבדים וכמויות גדולות של עפר, כדי שיוכלו לאכלס כמויות גדולות יותר של עופות מים.

בשיתוף‎ החברה להגנת הטבע –

Buliding The Waterfowl Island

אי קינון לעופות המים

170618_Atlit_Ort_V2 (1)

עולם עופות המים:

הכירו את מגוון עופות המים‎

פלמינגו שחור

צילום: חיים דוד צלמים אילת

פלמינגו שחור הוא בדיוק כמו פלמינגו ורוד רגיל, מלבד עודף בפיגמנט הכהה מלנין שהוא מפריש שניכר בצבע נוצותיו.

לבנית קטנה

צילום: יוסי אשבול

לבנית קטנה, כשמה כן היא, אנפה לבנה, קטנה ועדינה יותר משאר האנפות. היא נחשבת חברותית, ומקננת במושבות המוניות על עצים.

טדורנה, ברכיה

צילום: יוסי אשבול

טדורנה וברכיה הן ברווזי בר. בחורף אפשר לראות את שני המינים היפים האלה בבריכות המלח וברבים ממאגרי המים בארץ.

לימוזה מצויה

צילום: יוסי אשבול

לימוזה מצויה נמנית על החופמאים הגדולים. אפשר לזהותה לפי מקור ארוך, שבעזרתו היא שולה מהבוץ חסרי חוליות מהם היא ניזונה.

שלדג גמדי

צילום: יוסי אשבול

בנדידת הסתיו מגיעים לארץ השלדגים הגמדיים. בבריכות הדגים ובגדות הנחלים בולטים השלדגים הגמדיים בגווני הכחול-ירוק הבוהקים של נוצותיהם.

פלמינגו

צילום: יוסי אשבול

בריכות המלח הן מעון חורף למאות פלמינגו. בנדידת הסתיו הם מגיעים לישראל מאזורי קינון מרוחקים.

תמירון

צילום: יוסי אשבול

לתמירון רגליים ארוכות, שגם העניקו לו את שמו. הרגליים מאפשרות לצעוד במים יחסית עמוקים וללקט מזון במקומות שאליהם עופות ממינים אחרים אינם יכולים להגיע.

שחפית ים

צילום: יוסי אשבול

שחפיות הים מקננות על הקרקע, זו לצד זו, במושבה צפופה. הצפיפות מעניקה להן תחושת ביטחון ומאפשרת להתגונן מפני טורפים.

שלצדף (שולה הצדפים)

צילום: יוסי אשבול

נדיר למצוא שלצדף בחופי ארצנו. לעתים, בעת הנדידה דרומה בתקופת הסתיו, הם מגיעים לאורך חוף הים.

שחף צהוב רגל

צילום: יוסי אשבול

שחף צהוב רגל הוא גדול וסתגלן, אינו בררן בבחירת מזונו ואינו בוחל באמצעים להשיגו. לעתים הוא צד את מזונו בעצמו, ולעתים הוא גוזל מזונות מעופות ים אחרים.

שחפית גמדית

צילום: יוסי אשבול

שחפית גמדית היא קטנה יותר ממיני השחפיות הנראות בישראל. מדי אביב מגיעות השחפיות לקנן באיי הקינון בבריכות המלח בעתלית.

סיקסק

צילום: יוסי אשבול

סיקסק נפוץ ביותר בארצנו ואפשר למצוא אותו כמעט בכל מקום. הסיקסק אינו עוף מים מובהק, ואפשר לפגוש בו גם הרחק ממקורות מים גדולים.

סייפן

צילום: יוסי אשבול

הסייפן בולט לעין ויופיו יוצא דופן מבין כל החופמאים. נוצותיו בוהקות בצבעי שחור-לבן חגיגיים, רגליו כחלחלות ומקורו שחור ומעוקל כלפי מעלה.

ביצנית לבנת כנף

צילום: יוסי אשבול

תשעה מינים של ביצניות נראים בישראל בחודשי הנדידה ובחודשי החורף. הביצניות מופיעות באזורי ביצה ומים, בבריכות דגים ועוד.

חרמשון גדול

צילום: יוסי אשבול

חרמשון גדול הוא הגדול מבין קרוביו החופמאים. אפשר לזהותו בעזרת המקור הארוך והמכופף כלפי מטה.

ארנריה אדמונית

צילום: יוסי אשבול

ארנריה אדמונית היא ציפור חוף בעלת הופעה מגושמת למדי והתנהגות מיוחדת ומרתקת.

חופמי אלכסנדרי

צילום: יוסי אשבול

החופמי האלכסנדרי הוא עוף קטן ונמרץ המתרוצץ בחוף ולאורך קו המים בחיפוש מזון.

עולם עופות המים:

פלמינגו שחור
צילום: חיים דוד צלמים אילת
פלמינגו שחור הוא בדיוק כמו פלמינגו ורוד רגיל, מלבד עודף בפיגמנט הכהה מלנין שהוא מפריש שניכר בצבע נוצותיו. הפלמינגו ניזונים בעיקר מארטמיה, סרטנים זעירים המרחפים כענן ורוד במים המלוחים. המקור של הפלמינגו מכופף ובנוי בתוכו בצורת מסננת. צורה זו מאפשרת להם לסנן את המים והבוץ ולהשאיר רק את החומר המזין. בריכות המלח הן כמו מלון דרכים חשוב בעבור להקות הפלמינגו, הודות למזון העשיר בהן והודות לסביבת הבריכות המוגנת, שכה חיונית להישרדותם. בבריכות המלח באילת נותרים גם בקיץ כמה מאות פלמינגו, שאינם מקננים.
לבנית קטנה
צילום: יוסי אשבול
לבנית קטנה, כשמה כן היא, אנפה לבנה, קטנה ועדינה יותר משאר האנפות. היא נחשבת חברותית, ומקננת במושבות המוניות על עצים. הלבנית ניזונה מדגים אותם היא צדה במים רדודים. כשהיא מחפשת מזון, היא מתגנבת בהליכה או בריצה שפופה ובהבחינה בדגיג היא עטה במהירות לעברו, ובמכת מקור מהירה שולה אותו מהמים. הלבניות נוהגות להתגודד בבריכות דגים מרוקנות, שם הן נהנות מהמוני דגי רקק שלא נאספו על ידי אנשי המדגה. בבריכות המלח הן מתרוצצות בעקבות נחילי דגי נאוית המלחות, החיים במים מליחים.
טדורנה, ברכיה
צילום: יוסי אשבול
טדורנה וברכיה הן ברווזי בר. בחורף אפשר לראות את שני המינים היפים האלה בבריכות המלח וברבים ממאגרי המים בארץ. ברכיה זכר ניכר בצבעים ססגוניים ובנוצות ירוקות על ראשו, הזוהר באור השמש; הנקבה סולידית יותר, בגווני הסוואה חומים. זכר ונקבת טדורנה זהים למדי במראה למעט המקור, כשזה של הזכר עבה יותר ובעל תפיחה בבסיסו. כמה ברכיות מקננות בארץ, אך מרביתן חולפות כאן בתקופת החורף וממשיכות לאזורי דגירה צפוניים.
לימוזה מצויה
צילום: יוסי אשבול
לימוזה מצויה נמנית על החופמאים הגדולים . אפשר לזהותה לפי מקור ארוך, שבעזרתו היא שולה מהבוץ חסרי חוליות מהם היא ניזונה כמו תולעים, רכיכות וחיפושיות. לימוזה היא ציפור שנוצותיה משנות את צבען מדי עונה. בחורף הנוצות חומות, אפרפרות וחיוורות, ולקראת האביב ראשה וצווארה עוטים נוצות חדשות בגוון ערמוני. היא חולפת בארץ בנדידות הסתיו והאביב, ובבריכות המלח אפשר לראות מדי חורף לימוזות נוברות בבוץ הקרקעית, תרות אחר מזון.
שלדג גמדי
צילום: יוסי אשבול
בנדידת הסתיו מגיעים לארץ השלדגים הגמדיים. בבריכות הדגים ובגדות הנחלים בולטים השלדגים הגמדיים בגווני הכחול-ירוק הבוהקים של נוצותיהם. הזכר והנקבה כמעט זהים במראם, למעט המקור - מקורו של הזכר שחור ולנקבה כתם אדום בבסיס המקור. בישראל שלושה מיני שלדגים לבן חזה; פרפור עקוד; וגמדי שהוא הקטן שבהם. לרוב נמצאים שלדגים לאורך גדות הנחלים, על ענפים לצד בריכות דגים או על סלעי חוף הים, שם הם עוקבים אחר תנועת הדגיגים במים. כאשר הם מאתרים דג בגודל מתאים, הם מזנקים בקפיצת ראש למים ולוכדים את הציד בעזרת המקור הארוך.
פלמינגו
צילום: יוסי אשבול
בריכות המלח הן מעון חורף למאות פלמינגו. בנדידת הסתיו הם מגיעים לישראל מאזורי קינון מרוחקים. ככל הנראה, חלק מהם מגיע משמורה באזור איזמיר שבתורכיה ואחרים מאגם רומייה שבאיראן. הפלמינגו הצעיר הוא לבן אפרפר ובבגרותו נוצותיו מקבלות את הגוון הוורוד המפורסם. בבריכות המלח הם ניזונים בעיקר מארטמיה, סרטנים זעירים המרחפים כענן ורוד במים המלוחים. המקור של הפלמינגו מכופף ובנוי בתוכו בצורת מסננת. צורה זו מאפשרת להם לסנן את המים והבוץ ולהשאיר רק את החומר המזין. בריכות המלח הן כמו מלון דרכים חשוב בעבור להקות הפלמינגו, הודות למזון העשיר בהן והודות לסביבת הבריכות המוגנת, שכה חיונית להישרדותם. בבריכות המלח באילת נותרים גם בקיץ כמה מאות פלמינגו, שאינם מקננים.
תמירון
צילום: יוסי אשבול
לתמירון רגליים ארוכות, שגם העניקו לו את שמו. הרגליים מאפשרות לצעוד במים יחסית עמוקים וללקט מזון במקומות שאליהם עופות ממינים אחרים אינם יכולים להגיע. התמירון ניזון מסרטנים זעירים החיים במים, מחרקים, מרכיכות, מתולעים ומדגיגים קטנים. המקור הדק והארוך משמש כמעין מלקטת (פינצטה), ובאמצעותו הוא בורר בקפדנות את מזונו במים ובקרקעית הבוצית. אוכלוסיית התמירונים בארץ קטנה למדי, ומוערכת בכ-500 זוגות, מתוכם חמישים עד שמונים זוגות בוחרים לקנן בבריכות המלח. תהליך הקינון אינו פשוט, וזוג תמירונים מלקט אלפי פתיתי מלח כדי להגביה את הקן, וכך לשמור על הביצים מטורפים. הנקבה מטילה בדרך כלל ארבע ביצים, עליהן דוגרים זוג התמירונים במשך 23 ימים. לאחר הבקיעה מובילים ההורים את אפרוחיהם לשולי המים הרדודים לחיפוש מזון.
שחפית ים
צילום: יוסי אשבול
כ-900 זוגות של שחפיות ים חוזרים מדי אביב לישראל, כדי לקנן בה. מרביתם בוחרים לקנן בבריכות המלח בעתלית, ולמענם בנתה החברה איים לקינון. שחפיות הים מקננות על הקרקע, זו לצד זו, במושבה צפופה. הצפיפות מעניקה להן תחושת ביטחון ומאפשרת להתגונן מפני טורפים. אל שחפיות הים המקננות מצטרפות בבריכות עתלית גם שחפיות גמדיות, המקננות בסמוך, ויוצרות מעין מושבה מעורבת. שחפיות ניזונות מדגיגים. הן מאתרות את הדגיגים בתצפית אווירית, צוללות לעבר המים ושולות אותם. הנקבה מטילה שלוש ביצים עליהן היא דוגרת במשך שלושה שבועות כמעט לבדה, מעת לעת הזוג מתחלף בדגירה.
שלצדף (שולה הצדפים)
צילום: יוסי אשבול
נדיר למצוא שלצדף בחופי ארצנו. לעתים, בעת הנדידה דרומה בתקופת הסתיו, הם מגיעים לאורך חוף הים. לרוב הם נראים כפרטים בודדים ולפעמים כקבוצה לא גדולה, הנוחתת לחניית ביניים ולמנוחה בחוף. לשלצדף מקור ארוך וחזק, המאפשר לו להלום בחוזקה בצדפות ולפשק את שני חלקיהן כדי לחשוף את תוכנן המזין. המקור הארוך מאפשר לשלצדף גם לחטט בעומק סדקים ומחילות ובין סלעי החוף כדי לשלות רכיכות, תולעים וסרטנים.
שחף צהוב רגל
צילום: יוסי אשבול
שחף צהוב רגל הוא גדול וסתגלן, אינו בררן בבחירת מזונו ואינו בוחל באמצעים להשיגו. לעתים הוא צד את מזונו בעצמו, ולעתים הוא גוזל מזונות מעופות ים אחרים. כמה עשרות זוגות של צהובי רגל מקננים בארץ, לפעמים גם בבריכות המלח בעתלית. כמו עופות ים רבים, שחפים צהובי רגל מקננים במושבות, אך נוהגים להצטופף פחות מעופות ים אחרים. זוג צהובי הרגל מקנן על הקרקע או על שיח נמוך ושרוע. הנקבה מטילה שלוש ביצים גדולות בגווני אפור שחור מנומר, המתמזגים ברקע המצע בקן. שני בני הזוג דוגרים ומתחלפים בניהם מדי פעם כ-28 ימים עד לבקיעה.
שחפית גמדית
צילום: יוסי אשבול
שחפית גמדית היא קטנה יותר ממיני השחפיות הנראות בישראל. מדי אביב מגיעות השחפיות לקנן באיי הקינון בבריכות המלח בעתלית, שאותם בנתה חברת מלח הארץ. שחפיות גמדיות מקננות במושבת קינון משותפת עם שחפיות ים גדולות יותר. כחלק מטקס החיזור, מגיש הזכר לנקבה דגיג אותו הוא שולה מהבריכות. רק לאחר סדרה של טקסי חיזור, הזוג מזדווג. בין 250 ל-300 זוגות של שחפיות גמדיות מקננות בבריכות המלח בעתלית.
סיקסק
צילום: יוסי אשבול
סיקסק נפוץ ביותר בארצנו ואפשר למצוא אותו כמעט בכל מקום. הסיקסק אינו עוף מים מובהק, ואפשר לפגוש בו גם הרחק ממקורות מים גדולים במקומות כמו שדות מושקים, רפתות ואפילו מדשאות רחבות ידיים באזורים כפריים בנגב. הסיקסקים מסתובבים בדרך כלל בזוגות. באביב הנקבה מטילה ארבע ביצים מנומרות, המוסוות היטב בגומה שבקרקע. הסיקסקים טריטוריאליים, ובזמן הקינון הם שומרים בקנאות ובעוז על השטח מפני פולשים.
סייפן
צילום: יוסי אשבול
הסייפן בולט לעין ויופיו יוצא דופן מבין כל החופמאים. נוצותיו בוהקות בצבעי שחור-לבן חגיגיים, רגליו כחלחלות ומקורו שחור ומעוקל כלפי מעלה. הוא מגרף חרקי מים, זחלי יתושים וסרטנים זעירים מהבוץ במים הרדודים, בתנועות צידוד ימינה ושמאלה, בדומה לסיוף. לעתים נדירות מקננים סייפנים בבריכות המלח בעתלית, ולא כל שנה. הקן והביצים דומים לאלה של קרוביהם התמירונים המקננים בארץ, והסייפנים מעדיפים לבנות את הקן בלב הבריכה הרחק מהחוף, לרוב על שרטון חול המבצבץ מן המים הרדודים.
ביצנית לבנת כנף
צילום: יוסי אשבול
תשעה מינים של ביצניות נראים בישראל בחודשי הנדידה ובחודשי החורף. הביצניות מופיעות באזורי ביצה ומים, בבריכות דגים מרוקנות למחצה, בשלוליות חורף ובבריכות המלח באילת ובעתלית. המינים דומים למדי וצפרים מומחים מזהים את ההבדלים. לביצנית לבנת כנף שולי כנפיים לבנים, הנראים היטב בשעת תעופה כשכנפיה פרושות. היא גם משמיע קול מלודי מיוחד בעת בהלה. הקול נשמע כמנגינת חליל מרוחק ומסגיר את נוכחותה במרחב. היא ניזונה מסרטנים זעירים, מתולעים ומחרקי מים.
חרמשון גדול
צילום: יוסי אשבול
חרמשון גדול הוא הגדול מבין קרוביו החופמאים. אפשר לזהותו בעזרת המקור הארוך והמכופף כלפי מטה, איתו הוא מחטט בין עשבים, בבוץ ובמחילות כדי לאתר מזון. חרמשון קטן דומה לחרמשון גדול, ושני המינים נודדים מאזורי קינון צפוניים באירופה ומגיעים לארץ רק בחודשי הנדידה. מעטים נשארים לחרוף בארץ גם בשאר השנה, עד לנדידת האביב. חרמשון גדול אפשר לפגוש לאורך חוף הים, בבריכות הדגים, בשדות מוצפים ובבריכות המלח.
ארנריה אדמונית
צילום: יוסי אשבול
ארנריה אדמונית היא ציפור חוף בעלת הופעה מגושמת למדי והתנהגות מיוחדת ומרתקת. היא מתרוצצת בחוף, הופכת אבנים בעזרת מקורה המחודד והיתדי, כדי לגלות תחתם סרטנים וחרקים. ארנריה מקננת בצפון הרחוק, בחופים ובאיים הארקטיים. ארנריות חולפות בארץ בעונות הנדידה בלהקות קטנות ועשרות מהן נשארות לחרוף בחופינו, עד לאביב שבו הן חוזרות למכורתן.
חופמי אלכסנדרי
צילום: יוסי אשבול
החופמי האלכסנדרי הוא עוף קטן ונמרץ המתרוצץ בחוף ולאורך קו המים בחיפוש מזון. סרטנים זעירים וחרקים אינם נעלמים מעיניו הגדולות, אותם הוא לוכד בריצה מהירה ובניקור זריז. בעבר קיננה אוכלוסייה של חופמים אלכסנדרים בישראל לאורך חוף הים התיכון, ובמיוחד סביב שפכי הנחלים. מאז סוף שנות ה-70 של המאה הקודמת אוכלוסיית החופמי המיוחד הזה הולכת ונעלמת. זיהומי הזפת בחוף, הפסולת שאנשים משאירים, רכבי השטח הדוהרים על החוף, הכל תרמו להכחדת אוכלסיית האלכסנדרים. בבריכות המלח בעתלית שרדו כשמונה זוגות עד אמצע שנות ה-80 מאז הם נעלמו גם משם. מספר זוגות של אלכסנדרים אימצו את בריכות המלח באילת מאז כרייתן ושם הם מקננים. זה המקום היחיד בישראל בו מקננים חופמים אלכסנדרים ומכאן חשיבותן של בריכות המלח לשימור אוכלוסיית החופמים ולא רק אותם.

עופות המים בבריכות המלח

בריכות המלח - ציפורים

אפריל 25, 2018

בריכות המלח – גן עדן לעופות מים

בריכות המלח של מלח הארץ חיוניות לקיום מגוון עשיר של עופות מים, מלח הארץ מקיימת פעילות שמגינה על עופות המים ומאפשרת להם לשגשג. בריכות המלח, בעתלית ובאילת, הן אתרי טבע וצפרות חשובים ומרשימים. הבריכות חיוניות עבור מגוון יוצא דופן של עופות נודדים ועופות קבע, ובעיקר עופות המקננים בהן ומשמשות בית גידול למגוון עופות מים כמו שחפיות, חופמאים, פלמינגו ועוד. בריכות המלח הן מקום הקינון העיקרי, ולעתים הבלעדי בישראל, שבו מצליחים עופות...

פלמינגו בבריכות מלח - צילום יוסי אשבול

יוני 10, 2018

פרויקט שימור עופות המים בבריכות מלח הארץ – פלמינגו

בריכות המלח הן אתרי טבע וצפרות המשמשות בית גידול וקינון לעופות. מבין כל העופות ניתן לזהות את הפלמינגו הגדול – "פלמינגו מצוי" (בישראל). בריכות המלח הן מעון חורף למאות פלמינגו. בנדידת הסתיו הם מגיעים לישראל מאזורי קינון מרוחקים. ככל הנראה, חלק מהם מגיע משמורה באזור איזמיר שבתורכיה, ואחרים מאגם רומייה שבאיראן. את הפלמינגו המצוי ניתן למצוא בבריכות המלח בעתלית ובאילת בחורף ובעונות הנדידה, ובתדירות נדירה בעונת הקיץ. בשנים האחרונות רבים מהפלמינגו באילת נשארים...