1. מקור המלח
מי הים נשאבים ומוזרמים לבריכות אידוי, הבנויות באופן מדורג. ריכוז התמיסה עולה בהדרגה מבריכה לבריכה. כשהתמיסות מגיעות לרוויה, הן מועברות לבריכות גיבוש, שם מתגבש המלח.
2. איסוף, ניפויי ואריזה
לקראת איסוף המלח מנקזים את תמיסות המלח הרוויות במגנזיום, כדי לאפשר איסוף מלח יבש ונקי. המלח שהתגבש בבריכות נאסף (יש לומר – נקצר) לפחות פעם בשנה מכל בריכה. בעבר הרחוק, בוצע הקציר באופן ידני, אולם היום הוא מבוצע בעזרת ציוד מכני והמלח נערם תחת כיפת השמיים, בערמות גדולות ומרהיבות המזכירות הרי שלג. בתום הקציר, המלח עובר שטיפה במי ים רוויים במלח, על מנת להרחיק את האבק שחדר עם הרוח לבריכה ואת התמלחת הרוויה במלחי מגנזיום שנותרה על המלח שנאסף. משם, מעבירים את המלח לייבוש ומנפים אותו לגדלים שונים, לקבלת מלח שולחן, מלח עדין, מלח בישול, מלח גס ומלחים אחרים. בסוף התהליך המלח נארז באריזות לשימושים המגוונים.
3. איכות וטעם
המקור שממנו מופק המלח משפיע על ההרכב שלו וכן על טעמו, צבעו ומרקמו. איכות המלח וניקיונו תלויים בטיב מי הים במקום, במבנה הבריכות, במיקומן, באופי ובצורת האיסוף. צבעו של המלח המופק ממי הים האדום הוא לבן בוהק, וטעמיו הנפלאים משמרים את המינרלים החיוניים לגוף האדם ואת הארומה הייחודית של אותו ים.
